"ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושׁם... אשׁר לא יכרת" (ישעיה,פרק נו', ה')
השואה היא הרצח של כשישה מיליון יהודים בידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.
רדיפת היהודים על ידי הנאצים החלה כבר בשנת 1933 ואילו ההשמדה ההמונית התבצעה במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך ארבע וחצי שנים נרצחו כשישה מיליון יהודים ברחבי אירופה. בתקופת השיא של ההשמדה, במהלך 250 ימים ולילות בין אפריל לנובמבר 1942, נרצחו שניים וחצי מיליון יהודים - גברים, נשים, זקנים ובעיקר ילדים. הרוצחים לא גילו ריסון בשום שלב. הרציחות התמעטו רק כאשר הצטמצם מספר היהודים והפסיקו רק עם כניעת הנאצים.
ליהודים לא היה מפלט, איש לא היה בטוח. הרוצחים לא הסתפקו רק בהרס הקהילות והיישובים. הם חתרו להשמיד את העם – עד ליהודי האחרון. עצם היותו של אדם יהודי היה פשע שדינו היה אחד - מוות. הגברים, הנשים, הזקנים והילדים, המאמינים והכופרים, הבריאים והחרוצים, החולים והחלשים – על כולם נגזרו סבל ומוות.
בתקופת השואה - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם מבחינת היקפו ואופיו - נחרבו אלפי קהילות יהודיות על אוצרותיהן החומריים והרוחניים.
במהלך המלחמה נרצחו רוב יהודי אירופה. תרבות מפוארת ששגשגה במשך למעלה מאלפיים שנה הגיעה לקיצה. השורדים, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מותשים והמומים, אספו את שארית כוחותיהם ובחיוניות מופלאה בנו את חייהם מחדש. הם בחרו שלא לנקום ברודפיהם, אך חתרו להעמידם לדין. הם בחרו בחיים: משפחות חדשות קמו בצל השכול וקהילות משגשגות העניקו משמעות לחיים בד בבד עם שימור זיכרון השואה והגבורה.
"כוח האומה הוא בזיכרונה – זה מותר האדם. ואם אנו רוצים לחיות, ואם אנו רוצים ושואפים לצוות את החיים לבנינו, אם אנו מאמינים שהוטל עלינו צו לסלול דרך אל העתיד, הרי עלינו ראשית כל לא לשכוח ולרשום."
(פרופסור בן-ציון דינור, ידיעות יד ושם, 1956)
משימה 1:
1. כנסו לאתר יד ושם, ללשונית "הנצחה".
http://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2015/resources.asp
2. צפו בשניים-שלושה סרטוני עדויות (ניתן גם לצפות בסרטי מדליקי המשואות.
3. לאחר שצפיתם, בחרו קטע/סיפור שנגע לליבכם ונחקק בזיכרונכם וכתבו עליו כתגובה (רשמו את שמכם ואת תגובתכם), וציינו מדוע לדעתכם חשובה ההנצחה.



